פרשת בשלח, "זכור" וחובת הזיכרון

חיים וייזמן, ישראל

פרשת בשלח מתארת את הפרק ההרואי של קריעת ים סוף על ידי בני ישראל, בעודם נרדפים על ידי חילות פרעה. שירת הים, המושרת בפי כל ישראל והינה אחד השירים המפורסמים ביותר בתורה, אינה מבטאת שמחה על מות האויבים הטובעים במצולות, אלא את תחושת הניצחון העמוקה שהושג בזכות גבורתו של הקדוש ברוך הוא. אולם, שמחה זו אינה יכולה להיות שלמה כל עוד זכרו של עמלק, אויבו ההיסטורי של ישראל, לא יימחה מן הארץ.

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם." (שמות יז:יד)

מהו ה"ספר" המוזכר בפסוק זה?

הרמב"ן מפרש:

"כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר. אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא) כִּי הוּא סֵפֶר נוֹדָע, וְהוּא 'סֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה", וְכָתוּב בּוֹ הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם בַּעֲבוּר יְרֵאָיו… וְאֵין בִּדְבָרָיו אֵלֶּה רַק תּוֹאֲנָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי, כִּי 'בַּסֵּפֶר' יִרְמֹז לְסֵפֶר הַתּוֹרָה… יֹאמַר כְּתֹב זֹאת בְּסֵפֶר תּוֹרָתִי שֶׁיִּזְכְּרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַה שֶׁעָשָׂה עֲמָלֵק… וְזוֹ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁכָּתוּב לָנוּ בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה: 'זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק'."

שיטתו של הרמב"ן מקבלת חיזוק מפי הספורנו (1473-1549):

"כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר – פרשת זכור (דברים כה:יז-יט)."

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח." ((דברים כה:יז-יט)

הציווי למחות את זכר עמלק מתחלק לשלוש מצוות הנגזרות מחומש דברים:

מצוות עשה: לזכור בפה את אשר עשה לנו עמלק.
מצוות לא תעשה: שלא לשכוח את מעשיו בלב.
מצוות עשה: למחות את זכר עמלק מן העולם.

האקטואליה של הזיכרון

השנה, פירוש זה לפרשת השבוע חופף בדיוק לשבוע שבו העולם כולו מציין את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ושחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו (27 בינואר 1945). על פי "יד ושם", בין השנים 1940 ל-1945 נרצחו כמיליון יהודים באושוויץ לבדה, מתוך שישה מיליון קורבנות השואה.

בסמוך לכך, השבוע התבשרנו על השבת גופתו של החטוף רן גבילי הי"ד, שנרצח על ידי מחבלי חמאס בטבח ה-7 באוקטובר 2023.

הקשר בין אידיאולוגיית הנאציזם לחמאס

מהו הקשר בין הנאציזם לבין תנועת הטרור חמאס – תנועה שצמחה מתוך ה"אחים המוסלמים" שייסד חסן אל-בנא ב-1928? המכנה המשותף בין הרייך השלישי לחמאס טמון באידיאולוגיה רצחנית השואפת להשמדה טוטאלית וסופית של הקיום היהודי ושל הריבונות היהודית במדינת ישראל. זו הסיבה שהמסורת היהודית מזהה בדמויותיהם של היטלר, חסן אל-בנא ויחיא סינוואר את "עמלק". גם המשטר האיראני, האנטי-ציוני במהותו, אינו יוצא דופן בקרבה אידיאולוגית ג'נוסיידית זו.

חסן אל-בנא פיתח חזון של עוינות אלימה כלפי הציונות והיהודים, תוך שילוב של אסלאם קיצוני, לאומנות ערבית והשפעות נאציות מובהקות. כבר בשנת 1937 הוא קיים קשרים עם המופתי הגדול של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני (בעל בריתם של הנאצים), ושניהם הפיצו רטוריקה אפוקליפטית הרואה ביהודים "אויבים נצחיים" שיש להשמידם.

הרוויזיוניסטים של ההיסטוריה, הפועלים בצורה מתוחכמת יותר ממכחישי השואה, מנסים לגמד את מרכזיות השואה על ידי הצגתה כהיבט משני של המלחמה, ובכך הם ממעיטים מחומרת הג'נוסייד התעשייתי.

ייחודו של עמלק בהיסטוריה

מה מייחד את עמלק בהשוואה לאימפריות אחרות שניסו להשמיד את ישראל? עמלק מזוהה בעיקר בשנאתו העקבית והמתמשכת לאורך כל תקופות ההיסטוריה:

רפידים (שמות יז): התקיפה הראשונה במדבר סיני, המכוונת נגד החלשים מאחור.
חטא המרגלים (במדבר יד:כה): עמלק והכנעני מכים את ישראל בראש ההר בחרמה.
תקופת אהוד בן גרא (שופטים ג:יב-יג): עמלק, מואב ועמון כובשים את עיר התמרים (יריחו).
תקופת גדעון (שופטים ו-ז): עמלק ומדין פושטים על עמק יזרעאל.
שמואל הנביא (שמואל א' טו): מצווה על שאול המלך להכרית את עמלק כליל. שאול חס על אגג ומאבד את מלכותו.
דוד בצקלג (שמואל א' ל): העמלקים שורפים את צקלג; דוד מנצחם ומשיב את נשיו.
חזקיהו (דברי הימים א' ד: מג): השמדת שרידי עמלק בהר שעיר.
המן הרשע (מגילת אסתר): מזרע אגג העמלקי, המבקש "להשמיד, להרוג ולאבד" את כל היהודים – תוכנית המזכירה את "הפתרון הסופי" של היטלר.

"וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד… וּשְׁלָלָם לָבוֹז." (אסתר ג:יג)

מקור הכוח: "ידיו אמונה"

בשאיפתו להשמיד את ישראל, עמלק מבקש למחוק את שם ה' מן העולם. לכן, כוחו של ישראל נגד עמלק נובע מן הנאמנות להשגחה האלוהית, כפי שסימלו ידיו המורמות של משה. הביטוי "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" מלמד כי כוחו של ישראל טמון באמונה ודבקות בבורא, וזוהי האמונה המעניקה לעם ישראל את הכוח לאחוז בחרב ולנצח, כפי שאנו עדים בניצחון ישראל על חמאס במלחמה שנכפתה עלינו לאחר טבח ה-7 באוקטובר.

"וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים… וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב." (שמות יז:יב-יג)

שבת שלום!

חיים וייזמן

פרשת בשלח, "זכור" וחובת הזיכרון

שתף